הכל על עיסוי סיני – בתיאוריה וגם בפועל

עיסוי הוא בין שיטות הטיפול הפיזי העתיקות ביותר. במקומות שונים בעולם התפתחו גישות שונות לביצוע העיסוי מבחינת הטכניקות, התיאוריה שמאחורי הטיפול ואופן שילובו עם שיטות טיפול אחרות. אחת משיטות העיסוי העתיקות והמתקדמות ביותר, היא ה"טווינה" (Tui na) הסינית, הלא הוא עיסוי סיני.

התיאוריה והיישום

בעיסוי המערבי, הגישה נוטה להיות ממוקדת באיבר עצמו. למשל עיסוי בכדי "לשחרר שריר תפוס". גם ביצוע העיסוי הוא מאוד מכאני – עובד על השריר עצמו. בשונה מכך, Tui na נעזרת בתיאוריה הקלאסית של הרפואה הסינית המסורתית. הדבר מתבטא בכך שהמעסה עשוי להמריץ בעזרתה אזורים בגוף, אשר קשורים אנרגטית לאזור שבו יש מחלה. כמו כן, הוא עשוי לעסות, או ללחוץ, על נקודות אנרגטיות המשמשות גם בשיטת הדיקור הסיני. מבחינה זו, הדבר דומה מעט לאקופרסורה (שהוא כמו דיקור עם אצבעות במקום מחטים). התיאוריה מתבטאת גם בכך שמשתמשים בעיסוי הסיני באופן אידיאלי לא בפני עצמו, אלא כחלק מטיפול רחב יותר. טיפול זה לרוב יכלול גם שימוש באחת או יותר מיתר השיטות הבולטות ברפואה הסינית: דיקור (אקופונקטורה), תזונה משופרת, צמחי מרפא וצ'י קונג. המטרות הן תמיד המטרות הקלאסיות של הרפואה הסינית: שחרור "חסימות" אנרגטיות והחזרת האיזון של הגוף, אשר הפגיעה בו הביאה למחלה. זאת, בהתייחס לערוצי האנרגיה הידועים (המרידיאנים) בהם זורמת אנרגיית הצ'י ומרכזי האנרגיה השונים בגוף. אפקט מיוחד נוסף המושג באמצעות עיסוי (מסוג טווינה ובכלל), הוא עידוד הזרמת הדם בגוף.

למה מתאים עיסוי סיני

טווינה הוא חלק מהטיפול במגוון רחב של מחלות, כאבים ומיחושים, הן פיזיים והן נפשיים.
זה יוכל להיות טיפול בנושאים אורתופדיים, הקשורים לשרירים או לגב. אולם מעבר לכך, טווינה משמש גם לטיפול במחלות "פנימיות" יותר, דוגמת יתר לחץ דם. ישנם מצבים רפואיים בהם אין לבצע טיפול כזה (אוסטאופרוזיס למשל), או שדרושה הכשרה מיוחדת לשם כך (למשל, לגבי טיפול בנשים בהיריון).

מסין לכל המזרח

בדומה לרפואה הסינית בכלל, גם שיטת הטווינה באופן ספציפי לא נשארה רק בגבולות סין.
התנועה הטבעית של אנשים ורעיונות בין מדינות שונות, כמו גם "ייבוא" יזום של רעיונות, הביאו להפצתו והתפשטותו של ידע זה ברחבי דרום מזרח אסיה. בחלקו, הוא קיבל ביטוי כמטפלים בשיטה זו ממש, מחוץ לסין. במקרים אחרים, הוא השפיע על התפתחות שיטות עיסוי אחרות. בולטת במיוחד ההתפתחות שהטווינה היה ההשראה לה, בשיטות העיסוי ביפן. שיטת Anma היפנית ידועה במיוחד מבחינה היסטורית. ממנה התפתח השיאצו הידוע מאוד ועוד כמה שיטות, בולטות פחות (כמו "סוטאי").

ממזרח למערב

כל זאת התבטא לבסוף במאה העשרים ועד היום, גם במערב. במיוחד בארה"ב ובמקומות מסוימים באירופה.
גם לישראל הגיע ה-Tui na. יש כאן בארץ מטפלים מנוסים, ואף הכשרות מסודרות לטיפול בתחום זה. ההכשרות עשויות להיות הכשרות כמטפלי טווינה (עם לימודי רקע ברפואה סינית בכלל) או להיות חלק מלימודי רפואה סינית רחבים. שיטה זו היא כל כך סטנדרטית ומוכרת כיום, שניתן למצוא אותה מוצעת אפילו במסגרת קופות החולים בישראל (במסגרות ה"משלימות" שלהן).

אופי הטיפול בעיסוי סיני

מבחינה פיזית, מסביר אורי אלטר, Tui na משתמש במגוון טכניקות ובעוצמות שונות. חלקים מהטיפול עדינים למדי, בעוד שאחרים עשויים להיות הרבה יותר נמרצים. בכל מקרה, העיסוי לא אמור להכאיב. הטיפול מתבצע כאשר המטופל לבוש באופן מלא ונמצא במצב שכיבה (לעיתים ישיבה). המטפל משתמש באצבעות ובכפות הידיים לביצוע העיסוי.

צ'י קונג

בדיקור, המחטים משפיעות על אנרגיית הצ'י של המטופל. עם צמחי מרפא, ההשפעה מגיעה משילובי צמחים שונים, המכונים "פורמולות". בתזונה – מהאוכל עצמו. בעיסוי מסוג טווינה, ישנה אינטראקציה אנרגטית בין ידי המטפל לגוף המטופל. גם אינטראקציה זו נלקחת בחשבון, הן בלימודי טווינה והן בטיפול עצמו. יתרה מכך – לפי הקלאסיקה של התחום, מטפליה טווינה אמורים גם לתרגל צ'י קונג. צ'י קונג היא שיטת תרגול אישית, עם מגוון רחב של טכניקות. זוהי מעין "התעמלות" משוכללת מאוד בנוסח טאי צ'י, אם כי בדרך כלל ללא צעדים (מבוצע במקום, לרוב בעמידה).
צ'י קונג "טוען" את הגוף באנרגיה ומאזן שיבושים באנרגיה של המתרגל. הוא עשוי לשמש כחלק מההמלצות שרופא סיני נותן לחולה – החולה יקבל תרגילי צ'י קונג מסוימים לבצע בעצמו. אולם במקרה זה, מטפל הטווינה אמור גם לתרגל צ'י קונג בעצמו, כל יום, בכדי להתחזק אנרגטית.