שיאצו (Shiatsu) היא שיטת טיפול פופולארית במגע. ללא ספק, זה הוא אחד השמות היותר בולטים במערב בעשור האחרון (ואף לפני כן), בהקשר שיטות טיפול אקזוטיות מהמזרח. במה מדובר?
קצת רקע על מה זה שיאצו
"טווינה" היא שיטת טיפול במגע, המהווה חלק עתיק ומכובד של טיפול ברפואה סינית. מאחר וסין מרכזית וגדולה כל כך בין ארצות דרום מזרח אסיה, ותודות לעושר הרב של הרפואה הסינית, הייתה לה השפעה מתמשכת ורבה על מדינות נוספות סביבה. כמו כן, השפעות כאלה היו מן הסתם גם בכיוון ההפוך – על סין עצמה.
כתוצאה, הטווינה הגיעה גם ליפן, שם פותחה על פיה עם השנים שיטה שונה מעט בשם Anma (שעדיין קיימת, אך ידועה פחות במערב). מה- Anma התפתחה שיטת הטיפול אשר מוכרת לנו כיום בשם שיאצו, כמו גם שיטות נוספות, דוגמת Seitai, ממנה התפתחה שיטת "סוטאי". במאה העשרים "יובאו" למערב מגוון רחב של רעיונות ושיטות מתרבות המזרח, ושיאצו היה אחד מהם.
במבט מהיר
מה זה שיאצו בפועל? פירוש המילה "שי" ביפנית הוא "אצבע" ופירוש המילה "אצו" הוא "לחיצה". כפי שהשם מרמז, מדובר בטיפול בלחיצות באמצעות האצבעות, אם כי נעשה שימוש גם בכף היד, מרפקים ולעתים ברכיים. קצת בדומה לאקופונקטורה (דיקור סיני) ואפילו הרבה בדומה לכך (כבר נגיע לזה), אבל עם האצבעות.
בדומה לטווינה, גם שיאצו הוא טיפול המבוצע בעיקר בשכיבה של המטופל, ולעיתים מעט בישיבה. באמצעות הטיפול, ניתן לסייע במגוון מצבים בריאותיים לא תקינים, פיזיים אך גם נפשיים. בין השאר, השיאצו בולט בטיפול בכאבים (כולל כאבי שרירים, כאבי ראש וכאבי גב) ומבחינה נפשית בהפחתת מתחים, חרדות ועייפות. במחלות דוגמת סרטן, שיאצו עשוי להקל על החולה, באמצעות טיפול שמתמקד בסימפטומים שונים של המחלה.
בגישה מזרחית או בגישה מערבית?
הרקע התיאורטי לשיאצו הוא אופן ראיית הדברים הקלאסי של הרפואה הסינית: ההנחה כי המחלה נובעת מחוסר איזון או "חסימות" במערכת האנרגטית של הגוף (אנרגיית ה"צ'י", אשר זורמת במרידיאנים וכדומה). עם זאת, היבט מעניין הוא, שהתפתחה בשיאצו גם גישה המבוססת על רפואה מערבית מודרנית. זאת, מאחר ששיאצו הוא למעשה שיטה מודרנית למדי, בקונטקסט ההיסטורי הרחב. השיטה התפתחה כאמור ביפן, שם היא הושפעה מידע קלאסי סיני, כמו גם מידע מערבי שהחל להגיע אליה בהדרגה. בכלל, עולם זה של טיפולי המגע, עבר ועדיין עובר (במידה מסוימת) התפתחות מתמדת. הן בשיטות בפועל, הן בתיאוריות והן בשמות השיטות הרשמיים.
המטפל – הכשרה והיבטים חשובים
ההכשרה לעבודה בתחום זה עשויה להתבטא בלימודים באורך שנה לקבלת תעודת מטפל, והמשך לימודים לקבלת תעודות מטפל מוסמך, או מטפל בכיר כגון אורי אלטר. מעבר ללימודים השונים, ההכשרות, ההשתלמויות השונות וכדומה, ישנו כמובן משקל רב מאוד לניסיון אותו המטפל צובר בשטח. שיאצו דורש יחסי אנוש טובים. הכימיה, החיבור והתקשורת שלכם עם המטפל גם הם חשובים מאוד.
מעניין לדעת- אורי אלטר מסביר
לחץ מתון – בשונה מטיפולי "עיסוי" מסוימים, הפעלת הלחץ בשיאצו לרוב איננה מכאיבה. עם זאת, בדרך כלל לא מדובר בטיפול שנועד "לעשות נעים" אלא בטיפול רפואי, עם מטרות ריפוי וחיזוק עמידות בפני חולי עתידי.
לתחזוקה שוטפת – בהמשך לכך, נציין כי שיאצו משמש גם כטיפול שוטף, אשר נלקח באופן קבוע ויזום, לשם חיזוק הגוף.
לא רק לחיצות – למרות ה"לחיצה" בשם השיטה, מדובר טכנית לא רק על שימוש בלחיצות. בפועל, מתבצעות על הגוף מגוון מניפולציות מסוגים שונים, כולל מתיחות למשל.
להתלבש נכון – בטיפול, המטופל לבוש באופן מלא. מומלץ להגיע לטיפול כזה עם ביגוד נוח.
טיפול עצמי – במידה מסוימת, ניתן לבצע שיאצו גם באופן עצמי. כמובן, אין זה תחליף להסתייעות במטפל מנוסה ולקבלת טיפול פסיבית, על מיטת טיפול מקצועית.
שילוב שיטות – אם הולכים לטיפול שכזה, מה זה אומר מבחינת טיפולים רפואיים רגילים שמקבלים במקביל? מוטב לקבל תשובה לשאלה זו מהרופא שלכם, וגם ממטפל השיאצו. עקרונית, ישנם מצבים בהם שיאצו לא מומלץ. כמובן שישנם גם מצבים רפואיים, אשר לגביהם ידוע כי הוא פשוט אינו עוזר.
שונה מאוד מדיקור – בשונה מדיקור, הטיפול כולו דורש פעולה אקטיבית מצד המטפל. אי אפשר להשאיר את המטופל, כפי שנהוג לעשות בדיקור, עם המחטים לזמן מה, בעוד המטפל עסוק במשהו אחר. יש יותר עבודה ולכן פחות מטופלים במקביל. הדבר עשוי להתבטא בעלות טיפול גבוהה יותר.
